בשעה שלוש בבוקר, אבא צעיר יושב לידי עריסת התינוק שלו, עיניים עצומות למחצה, אבל הלב שלו לגמרי ער. הוא מחזיק בתינוקת בת שלושה ימים, וזה הרגע הראשון שלו לבד איתה. החליק להיות בחופשה מעבודה, אבל כאן, בחושך של הלילה, הוא מבין שזה בכלל לא חופשה — זו הזדמנות שלא תחזור לעולם.
כעת, אחרי שנים של עבודה כיועצת שינה ותנועה להוליסטית של תינוקות, אני רואה זאת שוב ושוב: אבות שמגיעים לשלב הלידה בלי אפילו לדעת שיש להם זכות לחופשה משמעותית. וגם כשיש להם, הם לא בטוחים איך להשתמש בה בתבונה.
מה זה בעצם חופשת לידה לאבות?
בישראל, אבות זכאים לחופשת לידה בת עד עשרה ימים (בתחום הציבורי וחלק גדול מהפרטי). לא מדובר בימים שמתים — אלה ימי עבודה אמתיים שאפשר להשתמש בהם כדי להיות איתה, לעמוד לצד האם, להכיר את התינוק וגם, בכנות, להיכנס אט אט לתפקיד של אבא משמעותי.
המציאות היא שחלק גדול מהאבות לא מנצלים את הימים האלה כראוי. חלקם לא יודעים שהם יש להם. וחלקם חושבים שהם צריכים