המרכז לבריאות הנפש גהה

אני מעדכנת במצבי בהקשר לביקורת שכתבתי פה מלפני שנתיים ממשתמש אחר. חוויתי חוויה פסיכוטית שוב פעם לפני יומיים שנמשכה כמה ימים, לא הצלחתי להירדם, הייתי תקועה בלופ של מחשבות שהשאירו אותי ערה.אני אפילו לא יודעת לתאר מה קרה כי אני לא מצליחה להבין מה היה אמיתי ומה לא. הבן זוג שלי הציע שנפנה למיון על מנת להתאשפז וידעתי שירצו לפנות אותי לגהה לא משנה מה כי אני משויכת אליהם אזורית. התנגדתי להצעה בידיעה שאני לא סומכת עליהם, לא אחרי מה שהם העבירו אותי. למזלי חזרתי לקחתי תרופות מסודר, הצלחתי להירדם והמצב השתפר משמעותית. רציתי לכתוב את זה בגלל שיצא לי לעבור על הביקורות ולראות כמה אנשים נפגעו מהרשלנות והחוסר אמפתיה שגהה מפגינים. מה שאני רוצה להמליץ לכל אחד ואחת זה לשקול להתאשפז בבית מאזן, זו באמת חוויה שונה בתכליתה ממחלקה סגורה. לי אישית זה מאוד עזר וזו הייתה חוויה מחזקת וחיובית. חשוב לי לציין שברגע שאתם מתחילים להרגיש שאתם בהידרדרות, אל תחכו להחמרה, תנסו למצוא בית מאזן לפני. מאחלת לכולנו רוגע נפשי ושלווה מהשיגעון של החיים האלה ☆ ♡ 🌼🏵❤️♡ ☆

‏אומנם הצילו לי את החיים( כדורים פסיכיאטריים) אבל יחס מזעזע לילדים אל תישלחו את הילדים שלכם לשמה עדיף בית מאזן

הגענו עם אדם במצב קשה, השאירו אותנו לחכות 7 שעות (!!!) עד אחת בלילה, רק כדי להגיד לנו שאין מקום במחלקות הפתוחות. בושה וחרפה! העיקר על הקירות שלהם רשומות כל מיני מילים יפות ריקות מתוכן. ממש לא מומלץ!

אני לא יודעת אם מישהו רואה/קורא את זה בכלל וזה גם לא כל כך אכפת לי, אני כותבת את זה בעיקר בשבילי ובשביל ההחלמה שלי. הייתי באישפוז יום נוער (מחלקה ו') במשך שבעה וחצי חודשים, חודשים בהם עברתי התעללות רגשית ורשלנות רפואית מצד חלק מהצוות במחלקה. השפלות פומביות, צעקות, איומים, אמירות פוגעניות ועוד. אני לא אשכח את היום הזה שאמרתי שאני מרגישה שאני מסוכנת לעצמי ומישהי מהצוות ענתה לי "את יודעת דיברנו בצוות ואנחנו חושבים שאולי המצב שלך רע מדיי ואי אפשר לעזור לך יותר ואת צריכה לשבת בבית ולא לעשות כלום" מה הייתם עושים אם הייתי מתה באותו יום? כל אירועים אלו החמירו באופן משמעותי את הבריאות הפיזית והנפשית שלי, התחלתי לסבול מכאב פיזי פסיכוסומטי שבהמשך הפך לכרוני ובעצם אני סובלת ממנו עד היום, הראייה שלי התדרדרה והשתנה ב2.5+ בפחות משנה( במצב נורמלי המספר משתנה בממוצע ב0.5+ בשנה) איבדתי את המחזור החודשי ולא קיבלתי אותו במשך שנתיים, השיער שלי נשר, נעשו לי בעיות שינה קשות והייתי מאוד חלשה אחרי המון בדיקות רפואיות אצל רופאים שונים הם החליטו פה אחד שהכל נובע מהטראומה. בהמשך אובחנתי עם פוסט טראומה מורכבת בעקבות אותם אירועים ואני מוכרת בביטוח לאומי כ"נפגעת פסיכיאטריה" היום ה24.4.25 בדיוק שלוש שנים מהשחרור אני כאן כדי לספר. אני לא שותקת יותר. מאז הייתי באישפוז יום אחר במשך עשרה חודשים, אישפוז שהיה יותר מוצלח עם אנשים טובים באמת. ומי יודע אולי יום אחד אני אתבע אתכם על רשלנות רפואית, נראה...

6 שעות המתנה במיון צהריים, לצערנו שלא נזדקק. עבור קרוב משפחה.. המקום ממש לא מאורגן ולא ברור מי נגד מי, התייבשות מ16:30 עד 23:00 לכניסה למיון כל לקוח כשעה בחדר עם הד"ר