ספארי

גן החיות החביב עלי,כמעט כל החיות בר שאנו מכירים אפשר לפגוש במחם מתחם מאוד ענק בספארי ניתן לעשות סיור רגלי וגם לחי6ת מסוכנות נ6סעים עם רכב וחלונות סגורים מחשש לתקיפה. במחם עצמו ניתן לרכוש דברי אוכל ושתיה הרבה מקומות מוצלים ומי שסיים מסלול מוקדם יכול לגשת למגרשי הפאדל ולשחק קצת. המקום מפוקח ומתוחזק בצורה הטובה ביותר אנא שמרו על כך ובבקשה לא לזרוק זבל זה עלול לפגוע בחיות. תודה ובילוי נעים.

ספארי רמת גן מתחם ענק שמחולק לכמה אזורים אזור אחד של ה״ספארי״ לנסיעה עם רכב ואזור של גן חיות להליכה רגלית או עם גולף קאר יש מסעדה וקייוסק במתחם וגם חנות מזכרות

כל פעם שאני מגיע להספארי ברמת גן, התחושה רק מתחזקת - המקום הזה הולך ודועך, פשוט מת לאט. וזה עצוב מאוד. לפני כ-12 שנה, כשהייתי מגיע לשם עם הבת הגדולה שלי, זה היה מקום אחר לגמרי. הספארי היה מלא חיים, מגוון, עם מתקנים מגניבים לילדים - המגדל שאפשר היה לעלות אליו, גינת חול עם מתקני עץ, חנות שלא נראתה יוקרתית אבל הייתה מלאה בצעצועים רלוונטיים, במחירים סבירים, ובעיקר - תחושה שמישהו באמת חשב על חוויה, על חינוך, ועל חיבור לטבע ולבעלי החיים. מאז, בכל ביקור מחדש - פחות בעלי חיים, יותר קיוסקים עם ממתקים. חנות עם הצעצועים יקרים ולא קשורים למקום. בונים עוד ועוד מתחמים מבטון וזכוכית שתופסים שטחים עצומים, אבל בפועל אין בהם כמעט מה לראות - לפעמים איזו ציפור מסכנה אחת בתוך חלל ענק וריק. זה מרגיש כמו פיתוח לשם פיתוח, בלי נשמה ובלי תוכן. כאן גם נכנסת החוויה האישית שלי כתושב רמת גן. העירייה מחלקת שוברים, אבל השימוש בהם הוא אתגר בפני עצמו. כשניסיתי לבקש עזרה בעמדת המכירה בספארי - נתקלתי ביחס מזלזל, חוסר אכפתיות, ואפס רצון אמיתי לעזור. תחושה לא נעימה, ובעיקר מאכזבת ממקום ציבורי שאמור לשרת משפחות וילדים. ולצערי, זה לא נגמר שם. גם חוות הסוסים הצמודה לספארי עברה שינוי גדול - וגם הוא, ממש לא לטובה. מקום שפעם היה מיוחד, חי ומרגש, הפך לעוד סיפור עצוב. שני מקומות שפעם היו פנינים – והיום קשה להבין מי קיבל את ההחלטות, ואיך נתנו להידרדרות הזאת לקרות. בשורה התחתונה - זה כבר לא אותו ספארי, ולא אותה חוויה. אני באמת מקווה שזו הייתה הפעם האחרונה שלי שם, ובעיקר מקווה שמישהו עוד יתעורר ויבין מה הולך לאיבוד כאן.

האמת שהתלבטתי מאד אם לכתוב ביקורת כאן או לפנות ישירות להנהלה. החלטתי בס כן לכתוב כאן כי זו נקודה שממש כדאי ואפילו חייב לשים לה לב. היחס של חלק מהעובדים ממש בקיצוניות לא נעים. וממש חבל- כי באין לספארי באנרגיות טובות... מחכים ומצפים לרגע.. ואז מקבל את פנינו אדם במחסום, בתוך הבוטקה, מאד מאד לא נעים. הגענו שני רכבים. שילמנו על הכל (אפילו פתחנו לו חלון אחורי שיראה שיש אנשים כפי שדיווחנו, באמת מקובל ומובן נגד רמאים)❤️ וא זהוא הביא לי מפה אחת. ביקשתי עוד 2 מפות והוא ענה: 10 שקלים. אז שאלתי: (בדיוק ככה).. אה זה עולה כסף? אז אם אחד זה חמישה שקלים? הבנתי נכון? (באמת שאלה אמיתית. לא הייתי בטוחה שהבין שביקשתי 2..) והוא פשוט ישר כעס עליי: תקשיבי את רוצה תקני ,לא אז קדימה תתקדמי. הייתי בהלם. האנרגיה צנחה לי ממאה עשרים לשבעים... ממש מבאססס אבל הגבתי בנימוס ואמרתי: ״אני רק שואלת כדי להבין. ואני באמת רוצה לוודא שהבנתי״. בשלב הזה ציםיתי שיענה לי. אבל הוא ממש כעס כאן ואמר ״תקשיבי, פשוט תסעי מכאן!״. הייתי בהלם. הילדים היו בהלם. אמרתי לו: ״חבל שככה אתה מדבר. אני נוסעת. שיהיה לך יום טוב״ ונסעתי. הדבר היחיד שהרווחתי כאן זה שיעור לילדים על התגברות, על נימוס, על הבלגה. אבל המצב רוח באמת התקלקל. וואלה השאיר טעם מבאס! רבע שעה ושכחנו הכל.. היה כיף נהננו צחקנו שמחנו.. באמת אחלה. עד שהגענו לתנינים. שם פניתי לבחור שעובד ויושב שם ושאלתי בשיא ההתלהבות: ״כתוב לא להאכיל, אני מבינה את הסיכון, אסל יש לי כאן ירקות כרוב ומלפפון. יש מצב שלידך כן נזרוק חתיכה לתנין כשי שיזוז?״ שאלתי. בדקתי. הכי בנימוס. הכי באנריגה של התלהבות מצד אחד אבל עם כבוד לכללים ולכן שאלתי. הוא השיב בקירירות ממשית: ״לא!״ חייכתי ושאלתי- אם אביא לך לזרוק זה בסדר ? רק כדי שהתנין יזוז אולי? ושוב הוא ענה בצורה ממש קרה : ״אמרתי לא!״. השתתקתי. התבאסתי מוות. באמת לא מבינה איך אנשים שמופלים בחיות יכולים לדבר ככה לבן אדם שפונה אליהם בצורה מנימסת, עם חיוך. באמת התבאסתי. זהו. חוץ מזה מקום שתמיד כיך לחזור אליו אבל חשוב שתדעו שגם אם יש מלא שמציקים ומעצבנים- זה לא אומר כך על כל אדם וחייב סבלנות שנמצאים עם אנשים.. במיוחד שברור שמי שבא לשם- בא כדי להנות. לא כדי להציק. ובאים באנרגיה טובה- טל תורידי אותה , חבל🌷🌷

עילאי ואני היינו היום בספארי. בהתחלה נסענו בקלונעית. אחר-כך החזרנו אותה וטיילנו ברגל. ראינו פילים, ג׳ירפות נחשים וטיגריס . אחר כך, הלכנו לבית חולים לחיות בר ולאיזור האריות כשעילאי ישב לידי. עילאי ממליץ על ביקור במקום