הרגע הזה בארבע לפנות בוקר
השעה הייתה ארבע לפנות בוקר, השקט בבית היה כל כך עמוק שיכולתי לשמוע את הנשימות הקצובות של הכלב שישן ליד המיטה. בזרועותיי החזקתי את נועם, שהיה אז בן שלושה שבועות בלבד. הוא בכה, ואני בכיתי איתו. לא בגלל העייפות, למרות שהיא הייתה תהומית, אלא בגלל הספק. הסתכלתי עליו ותהיתי: האם הוא שבע? האם אני עושה מספיק? האם הבחירה שלי להניק – או אולי לעבור לבקבוק – היא מה שתקבע איזה בן אדם הוא יהיה? באותו רגע, בתוך החשיכה של חדר הילדים, הבנתי שהדיון הזה על הנקה מול פורמולה הוא הרבה יותר מאשר בחירה בתפריט. זהו המפגש הראשון שלנו עם האשמה האימהית, עם הציפיות החברתיות ועם הצורך האינסופי שלנו להיות מושלמות.
המיתוס של 'הכל או כלום'
כשאנחנו מדברות על הזנת התינוק, משום מה החברה הישראלית נוטה לדחוף אותנו לקצוות. מצד אחד, 'הנקה היא הטובה ביותר' (וזה נכון מדעית, מיד נגיע לזה), ומצד שני, התחושה שאם את לא מצליחה, את 'מוותרת'. בואו נעצור רגע וננשום. ההחלטה בין הנקה לפורמולה היא החלטה אישית, רפואית, כלכלית ורגשית. אין כאן 'נכון' גנרי, יש כאן 'נכון עבורך'.
הנקה היא ללא ספק פלא. חלב אם הוא נוזל חי שמשתנה בהתאם לצרכי התינוק, מכיל נוגדנים ומחזק את המערכת החיסונית. אבל, וזה 'אבל' גדול, הנקה היא גם עבודה קשה. היא דורשת נוכחות פיזית מתמדת, היא יכולה להיות כואבת, והיא מניחה את כל כובד האחריות על כתפיה של האם. לפעמים, הניסיון להניק בכל מחיר גובה מחיר נפשי שמשפיע על הקשר עם התינוק הרבה יותר מאשר סוג החלב.
הצד הפרקטי: זמן, כסף ושותפות
כשאנחנו בתוך הבועה של חופשת הלידה, קל לשכוח שהחיים ממשיכים בחוץ. בשלב מסוים, רבות מאיתנו צריכות לחשוב על החזרה לעבודה ועל הזכויות שמגיעות לנו דרך ביטוח לאומי. כאן נכנס השיקול הפרקטי. פורמולה מאפשרת שותפות מלאה. בן הזוג יכול להאכיל בלילה, סבתא יכולה לעזור אחר הצהריים, ואת יכולה לישון יותר משלוש שעות רצופות.
מצד שני, אי אפשר להתעלם מהעלויות. בעוד שהנקה נתפסת כ'חינמית' (אם לא מחשבים את הזמן של האמא, את המשאבות, השקיות והיועצות), הפורמולה היא הוצאה חודשית קבועה ולא מבוטלת. אם אתם נמצאים בשלב התכנון הכלכלי של הרחבת המשפחה, כדאי להיעזר בכלי כמו מחשבון עלות תינוק כדי להבין איך ההוצאה הזו משתלבת בתקציב המשפחתי שלכם. זה לא אמור להיות השיקול היחיד, אבל זה בהחלט חלק מהמציאות הישראלית המאתגרת.
האמא הטובה דיה
אחד הדברים שלמדתי בשלושה סבבים של אימהות הוא שתינוק צריך אמא רגועה יותר ממה שהוא צריך חלב אם. אם ההנקה הופכת למלחמה יומיומית, אם את מוצאת את עצמך בוכה בכל פעם שהתינוק רעב, או אם את מרגישה שגופך כבר לא שייך לך – מותר לך לשנות מסלול. הפורמולה של היום היא מוצר איכותי, מבוקר ומזין, שגודלו עליו דורות של ילדים בריאים, חכמים ומאושרים.
יש גם דרך אמצע – שילוב. רבות מהחברות שלי בחרו להניק בבוקר ובלילה, ולתת בקבוק במהלך היום. השילוב הזה מאפשר ליהנות משני העולמות: הקרבה והנוגדנים של ההנקה, לצד החופש והגמישות של הבקבוק.
טיפ מעשי: כך תעשו את המעבר קל יותר
בין אם בחרת לעבור לפורמולה ובין אם את משלבת, הנה טיפ זהב: אל תחכי לרגע שבו את 'חייבת' (כמו יום החזרה לעבודה). התחילי להציע בקבוק פעם ביום בשעה קבועה, כשהתינוק רגוע ולא רעב מדי. תני למישהו אחר – בן הזוג, אמא או חברה – להגיש את הבקבוק. התינוק מזהה את הריח שלך ומקשר אותו להנקה, לכן הוא עלול לסרב לבקבוק אם את זו שמגישה אותו. כשיש דמות אחרת, הוא לומד שיש עוד דרכים לקבל אוכל ואהבה.
מילה לסיום ממני אלייך
אמא יקרה, בסוף היום, כשהתינוק נרדם בחיקך, הוא לא זוכר אם מה שהיה בבקבוק או בשד היה חלב אם או פורמולה. הוא זוכר את החום של הגוף שלך, את הריח המוכר ואת תחושת הביטחון שאת מעניקה לו. אל תתני לקולות מבחוץ לנהל אותך. הקשיבי לעצמך, לגוף שלך ולתינוק שלך.
האם את מרגישה שלמה עם הבחירה שלך? האם יש לך שאלות על השילוב בין השניים? אני מזמינה אותך לשתף אותנו בתגובות או לפנות לייעוץ מקצועי אם את מרגישה צורך. אנחנו כאן בשבילך, בכל דרך שתבחרי.