הרגע שבו הבנתי שצריך להיות מישהו הגדול בחדר
זה היה בערב שלישי רגיל. בן שלי, שלא עברו עדיין שנתיים, החליט שהעגלה של המשחקים היא כלי טיסה וזרק אותה לעברי. הצחקתי, הגדלתי קול, התחננתי – שום דבר לא עבד. בדקה הזאת הבנתי שהוא לא צריך הורה טוב שמצחיק אותו. הוא צריך הורה חזק שיודע מה מתחיל ומה מסתיים.
הצבת גבולות בגיל שנה-שנתיים היא אחד מהנושאים שהורים מתאבקים איתו ביותר. זה הגיל שבו הילד התחיל להבין שהוא אדם נפרד ממך, אבל עדיין בחושך מוחלט על איך פועל העולם. בקביעת גבולות במועד הזה, אתה לא רק מנסה לשמור על סדר בבית – אתה בונה את הבסיס לילדות בריאה וביטחונית.
מדוע גבולות חשובים דווקא בגיל הזה?
בגילאים שנה-שנתיים, המוח של הילד עדיין בתהליך התפתחות ענק. הם כבר למדו להגיד לא, ואבל הם עדיין לא יכולים להבין השלכות. זה לא טקטיקה שלהם – זה צרך פיזיולוגי לבחון את הגבולות, בדיוק כמו שהוא צריך לבחון אם הבטון קשה על ידי שמירת אבן.
כשאתה קובע גבול בשלב זה, אתה למעשה אומר לילד: